המחוזי קבע: עדות מנהל הסניף אינה אמינה

בפוסט מ- 10.8.08 ("חובה לתעד"), דברתי על כך שבתי המשפט קבעו במספר רב מאד של פסקי דין כי ברבים מהמקרים בהם העידו פקידי הבנק בפני בית המשפט, הם "לא הקפידו להיצמד לעובדות", והבאתי דוגמה קצרה מתוך פסק דין שניתן בבית משפט השלום.

לפני כשלושה חודשים (18.5.08) ניתן פסק דין מקיף ואנליטי להפליא בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מרים מזרחי) – 2180/00, גבאי ואח' נ' בנק לאומי. פסק הדין עוסק בסוגיות רבות וחשובות, אולם להלן נביא מתוכו רק דוגמה נוספת לעדות כזו של מנהל סניף בנק, אשר בית המשפט לא נתן בה אמון.

הרקע לציטוט המובא הוא זה: פסק הדין עוסק בקרקע שמושכנה לבנק על ידי בעלי מניות של חברה, ובעלי מניות אחרים באותה חברה עתרו להכריז על המשכון כבטל, הואיל והמישכון נעשה ללא ידיעתם.

הבנק הציג כראיה את מסמכי המשכון, ובין היתר, החלטת בעלי מניות בחברה הממשכנת. החלטת בעלי המניות הגיעה לבנק בפקס כשהיא קטועה בתחתיתה, במקום בו אמור להיות אישור רואה החשבון של החברה, והבנק מעולם לא קבל את המקור השלם, כך שלמעשה הבנק רשם משכון על סמך החלטה לא מקורית ושלמה אלא על סמך עותק פקס קטוע.

הבקשה להכריז על המשכון כבטל התקבלה, כאשר סוגיית הפרוטוקול הקטוע (כפי שכונתה על ידי בית המשפט) היתה אחת הסיבות לכך.

בית המשפט דחה את עדותו של מנהל סניף בנק לאומי בנושא הפרוטוקול הקטוע, בשל לא פחות משלוש סיבות שונות, וקבע כי אינה אמינה בעיניו (לשם הנוחות מובא הציטוט באות שונה):

"הפרוטוקול הקטוע:

אין ספק כי כאשר הגיע הפרוטוקול האמור כשהוא קטוע וללא חתימתו של אמסלם, היה הדבר צריך להוביל לבדיקה מעמיקה יותר מצד הבנק. במהלך עדותו של קצב - מנהל הבנק באותה העת - טען קצב כי אכן כך נעשה, ומישהו מהבנק טילפן לאמסלם ובירר איתו שהוא אכן חתם על הפרוטוקולים ושהכל תקין (ראה: עמ' 42-40 לפרוטוקול מיום 13.11.05).

עדותו זו של קצב אינה אמינה בעיני.

ראשית, מדובר בעדות שמיעה, שכן קצב אינו טוען שהוא עצמו התקשר לאמסלם, אלא רק שמאן דהו מהבנק התקשר ובדק;

שנית, מדובר בעדות כבושה. הגרסה אודות שיחת הטלפון האמורה לא הופיעה לא בחקירתו של קצב במשטרה ולא בתצהירו, ורק במסגרת עדותו "נזכר" לפתע קצב בקיומה. כשנשאל מדוע לא ציין את שיחת הטלפון האמורה קודם לכן, ענה קצב כי הוא לא ייחס לכך חשיבות משפטית בגלל העובדה שהיו פרוטוקולים חתומים (עמ' 41 לפרוטוקול הנ"ל), תשובה זו אינה משכנעת;

שלישית, גב' נורית תמנליס, עובדת הבנק שטיפלה ברישום המשכון (להלן - "נורית"), שעבדה תחת קצב, ושקצב טען כי עד כמה שהוא זוכר היא זו שערכה את השיחה עם אמסלם (עמ' 40 לפרוטוקול הנ"ל), לא הזכירה דבר אודות שיחת טלפון כאמור".

אכן, דברים קשים. אנו, בבלוג "נגד הבנק", נמשיך לעקוב ונשתדל להביא כאן את המקרים בהם קובע בית המשפט כי יש להתייחס בסקפטיות לעדויות מטעם הבנק.