יום ראשון, 9 בנובמבר 2014

החשבון מוגבל: מה עושים? חלק שני - כיצד למנוע את החזרת השיק הראשון

אם כן: העסק נכנס לקשיים כלכליים, ויש חשש שהחשבון עלול להיות מוגבל. מה אפשר לעשות כדי למנוע את הגבלת החשבון?

כדי להצליח למנוע את הגבלת חשבון, צריך לדעת, ראשית לכל, את הסיבה העיקרית להגבלת חשבון בנק; והסיבה הזו היא סיבה מפתיעה ביותר:

מניסיוני, ניסיון של שנים רבות בעבודה משפטית על פי חוק שיקים ללא כיסוי ובפרט בהגשת ערעורים על הגבלת חשבון בנק, אני יכול לומר שיש סיבה אחת מרכזית לכך שחשבון בנק של לקוח מסויים מוגבל על ידי הבנק, והסיבה הזו היא – שבסניף בו מתנהל החשבון התחלפו המנהלים, מנהל הסניף עזב ובמקומו נכנס מנהל סניף חדש, "אשר לא ידע את יוסף";

ועכשיו נסביר:

כל מנהל סניף, בכל בנק, נמדד על פי "תיק החייבים" של הסניף. תיק החייבים כמובן אינו תיק ממש, אלא הוא החתך, על המחשב, של כל הלקוחות שחייבים לבנק כסף, אם בשל הלוואות שלקחו, קווי אשראי או תקרה למשיכת יתר.

יש לבנקים ממוצע, רב שנתי, רב סניפי ורב ענפי, של שיעור הלקוחות מכל סוג, מכל תחום ומכל גודל חוב, שאינם פורעים חובם כראוי; וכל מנהל סניף רוצה שבסניף שלו, השיעור של הלקוחות הבעייתיים מתוך כלל הלקוחות, יהיה קטן מהממוצע של הבנק, שמשמש כקנה מידה להשוואה; ולכן, בעולם שבו מנהל הסניף יכול לעשות ככל העולה על רוחו, המנהל היה מעדיף "לעצור" את הלקוחות שהם חייבים בעייתיים.

איך מנהל הסניף עוצר את הלקוחות הבעייתיים? קודם כל, הוא מעמיד את כל החוב לפרעון, בהתאם להסכמי ההלוואה עם הבנק (כל הסכם הלוואה, עם כל בנק, כולל סעיף המאפשר לבנק להעמיד את מלוא החוב לפרעון במקרה של פיגור בפרעון של תשלום כלשהו), ואז מעביר את החוב לטיפול משפטי, כלומר – לאחד ממשרדי עורכי הדין שעובדים עם הבנק;

ובהמשך, מנהל הסניף מתחיל להחזיר שיקים ללקוח, הופך את חשבון הבנק של הלקוח למוגבל, וכך מונע ממנו ליצור חובות חדשים, ולמעשה – מונע ממנו בכלל לפעול בחשבון.

אלא שלמנהל "ישן" בסניף יש בעיה: יחסים עם לקוחות הם יחסים שנבנים במשך שנים; הוא לא יכול פתאום לבוא ולהחזיר המחאות ללקוחות ותיקים: ראשית, מאד יתכן שהלקוחות הללו היו במשך שנים רבות לקוחות מצוינים, שעמדו בפרעון חובותיהם כמו שעון שוייצרי ורק לאחרונה נקלעו לקשיים; ושנית, מאד יכול להיות שאם יש להם בחשבונם הלוואה, הוא, המנהל הישן, היה זה שאישר להם את ההלוואה, והוא צריך להיות עם לב של אבן וחסר רגשות לחלוטין, כאשר לקוח שהיה ביחסים מצוינים אתו במשך שנים נכנס אליו למשרד ואומר לו – איך החזרת לי שיק, שנים התפרנסתם ממני יפה, שנים הייתי לקוח מעולה, ועכשיו שקצת קשה לי ישר אתה שם לי רגל!

אבל מנהל סניף חדש – הוא משוחרר מכל אלה: עדיין אין לו יחסים עם הלקוחות הותיקים, הוא לא מכיר אותם, הם לא חושבים עליו כידיד, הוא לא אישר לאף אחד מהם שום הלוואה, ואם יש להם היסטוריה טובה, הוא יכול להעמיד פנים שהוא לא מכיר אותה;

הוא נכנס, מתחיל לבדוק את חשבונות הלקוחות אחד אחד, והוא מנסה להגביל את החשבונות של הלקוחות שבקשיים כמה שיותר מהר – זה מבחינתו "ניקוי אורוות" אחרי המנהל הקודם.

הלקוחות שהמנהל החדש יפעל כנגדם בתקיפות הרבה ביותר הם לקוחות שכבר היו במצוקה עוד בזמן המנהל הקודם, ואולי אפילו כבר הוחזרו להם שיק אחד או שניים בזמן המנהל הקודם; לקוחות כאלה הם הלקוחות שהמנהל החדש יחזיר להם המחאות במהירות הרבה ביותר, מפני שהוא יכול לטעון (כלפי הפקידים שלו בסניף שמנסים לשכנע אותו לא לפגוע בלקוחות הותיקים, וכלפי ההנהלה המרחבית שבודקת אותו), שאלו לקוחות גרועים שהוא "קיבל בירושה" מהמנהל הקודם, ושכבר המנהל הקודם היה צריך להחזיר להם המחאות ולהפוך אותם למוגבלים, לולא היה המנהל הקודם רך לב, ולולא היה מעדיף את טובת הלקוחות הותיקים שאיתם היה מיודד, על פני טובת הבנק...

וכאן צריך לדעת, שהחזרת שיקים אינה גזירה משמים, והיא נתונה באופן כמעט מוחלט לשיקול דעתו של מנהל סניף הבנק: מפני שיש למנהל הסניף דרך פעולה חלופית לפעול במקרה שהלקוח במצוקה. כאשר מדובר בלקוח שמנהל הסניף אינו מעוניין לפגוע בו אלא לעזור לו, מכל סיבה שהיא, מנהל הסניף יכול להחליט להזמין אותו לשיחה, ובסוף השיחה לאשר לו את הגדלת מסגרת משיכת היתר (כלומר – לאשר לו "חריגה מוסכמת", שהיא רף תחתון של משיכת יתר שהחשבון יכול להכנס אליו ועדיין לא יוחזרו שיקים; כך למשל, לקוח שהיתה לו מסגרת מאושרת של 20,000 ש"ח, וכעת יש לו שיק "באויר" של 4,000 ש"ח שאם השיק יוצג לפרעון הבנק לא יוכל לכבד את השיק והשיק יוחזר, הבנק יכול לפנות ללקוח ולהציע (או הלקוח יכול לפנות לבנק ולבקש) להגדיל את מסגרת האשראי המאושרת לחריגה, למשל ל- 30,000 ש"ח, ואז, לאחר הגדלת המסגרת, הבנק יכול לכבד את השיק במקום להחזיר אותו).

זאת ועוד: במקרים מיוחדים, הבנק אפילו לא מזמין את הלקוח לפגישה, אלא מגדיל לו את תקרת משיכת היתר באופן חד צדדי, במהלך שנקרא "העמדת מסגרת חד צדדית". מתי קורים ניסים כאלה?

הבנק מתנדב להעמיד מסגרת אשראי חד צדדית, כאשר הלקוח עצמו הוא במצב קשה, אבל הוא (הלקוח) מנהל בסניף חשבונות של אחרים, שיש בהם סכומי כסף נכבדים. למשל: מנהל תיקי השקעות שמנהל בבנק תיקי השקעות של מיליוני שקלים, אבל הוא עצמו במצב כלכלי קשה מסיבה אישית כלשהי; הבנק לא יחזיר לו המחאות, מחשש שאותו מנהל תיקים יקח את התיקים של לקוחותיו לבנק אחר; יורש שמונה כמנהל עזבון של עזבון ענק של מיליונים, והוא, היורש עצמו, במצוקה כלכלית; וכן הלאה. בכל מקרה שבו אדם מנהל בבנק סכומי כסף גדולים שאינם שלו, הבנק לא יעלה על דעתו להחזיר לו המחאה, אלא יגדיל לו כל הזמן את תקרת מסגרת האשראי לחריגת יתר.

כידוע, קמצוץ של מניעה עוזר יותר מטון של תיקון; מה, אם כן, אפשר לעשות, כדי למנוע אפילו את הגבלת השיק הראשון?

הדבר החשוב ביותר לדעת, להפנים ולזכור הוא, ששמירה על יחסים טובים עם הבנק היא מטלה מתמשכת, שצריך לבצע אותה באופן תקופתי, ואסור להזניח אותה, גם ובמיוחד, כאשר המצב הכלכלי טוב והשמיים בהירים:

אם אתה בעל עסק (או בעלת עסק, כמובן: לשון זכר במאמר זה הינה מטעמי נוחות בלבד), ויש לך אשראי בבנק – דאג להכנס לסניף מפעם לפעם, ולא רק כשאתה צריך להזמין פנקסי שיקים: קבע לך פגישה ביומן ותרשום – להכנס לסניף;

וכאשר תכנס לסניף, תתחיל "סבב פגישות": גש לפקידה שתמיד עונה לך בטלפון, ושאל מה שלומה; הכנס למשרד של סגן מנהל הסניף, אמור שעברת באיזור בדרך לפגישה והחלטת להכנס ולהגיד שלום; ותוך כדי – גלגל שיחת נימוסין, ותוך כדי כך, אסוף "מודיעין עסקי": שאל מה חדש בסניף, מה עם המנהל, האם הוא מקבל קידום ומצטרף להנהלה המרחבית, האם צפוי להכנס מנהל חדש...

אם שמעת שצפוי להכנס מנהל חדש, זו ידיעה שצריכה להדליק לך נורה אדומה: מעכשיו, לא די להכנס לסניף פעם בחודש, אלא צריך לברר מתי בדיוק נכנס המנהל החדש לתפקידו, ויום או יומיים או לכל היותר שבוע לאחר מכן, התקשר לסניף, ובקש לקבוע פגישה עם המנהל.

מנהלים חדשים רבים ינסו להתחמק מפגישה כזו – הם עדיין לא למדו את החומר, הם חדשים, הם עסוקים (בניקוי אורוות אחרי המנהל הקודם כמובן...), ובכלל. במקרה כזה אין לוותר – צריך פשוט להגיע לסניף, להמתין למנהל, וכאשר רואים שהוא לבד ואינו מדבר בטלפון, להכנס, ולהציג את עצמך, את העסק שלך, את ההיסטוריה המאד מוצלחת של החשבון שלך בסניף בעבר, את הקשיים הכלכליים הנוכחיים ואת הסיבות מדוע אתה מאמין שהקשיים הללו הם זמניים ואחריהם יבוא שוב מצב כלכלי טוב.

ההיכרות הזו שלך עם מנהל הסניף החדש היא הנכס החשוב ביותר שלך: מנהל הסניף יתרשם מאד מכך שיזמת את הפגישה ואת הדיון על מצבך, ומלבד זאת – עצם ההיכרות האישית עמך היא כבר בפני עצמה "מגן" בפני החזרת שיקים. כולנו בני אדם, ולמנהל סניף קשה להחזיר שיק לאדם נחמד שרק לפני שבוע ישב במשרדו, שתה עמו קפה שחור ואיחל לו הצלחה בתפקידו החדש...


את הקשר החדש הזה צריך להמשיך ולתחזק במשך מספר שבועות ואולי אפילו חודשים, עד שהמצב מתייצב, המנהל "מתיישב" בכסא, והעניינים נרגעים; וגם אז צריך להמשיך במשימה הקבועה – להכנס לסניף במרווחי זמן קבועים, ומפעם לפעם לנהל שיחות טלפון עם כל הפקידים בסניף שמטפלים בענייניך.

יום שני, 3 בנובמבר 2014

החשבון מוגבל: מה עושים? חלק ראשון - מהו חשבון מוגבל

לנהל עסק עצמאי (או חברה קטנה) פירושו לפעול בסביבה של חוסר ודאות, בתחושה המזכירה לפעמים נסיעה ברכבת הרים: פעם העסק ממריא לגבהים, ופעם צולל לתהומות. הדבר נכון תמיד, ועל אחת כמה וכמה בתקופות של מיתון ושפל, בין אם במשק כולו ובין אם בענף הספציפי שבו פועל העסק.

אחת התוצאות הלא נעימות של שפל בעסק עלולה להיות שחשבון הבנק של העסק הופך להיות מוגבל. חשבון בנק מוגבל מהווה בעיה כפולה: מצד אחד - לעסק שחשבונו הוגבל, שאינו יכול כעת לפעול באמצעות חשבון הבנק, ומצד שני – לעסקים טובים ובריאים, שבעל עסק לא הגון מנסה לשלם להם בשיקים מחשבון שהוגבל.

במאמר הזה נתרכז רק בהגבלת חשבון בנק מזוית הראייה של העסק שחשבונו הוגבל, ובמאמר נוסף נדבר על הדרכים בהן יכול עסק בריא להתגונן מפני קבלת תשלום בשיקים מחשבון מוגבל. נסביר מהו חשבון מוגבל, מהו חשבון מוגבל חמור, היכן רשומה ההגבלה, מדוע החשבון מוגבל (והסיבה לכך היא מפתיעה ביותר), מה ניתן לעשות מראש כדי למנוע את הגבלת החשבון, ומה ניתן לעשות לאחר שהחשבון הוגבל.  לא נעסוק כאן בלקוח מוגבל מיוחד, שהגבלתו היא על ידי ראש ההוצאה לפועל ולא על ידי הבנק, וראויה למאמר נפרד.

אם כן, מהו חשבון מוגבל?

החוק המסדיר את ההליכים של הגבלת חשבון בנק נקרא "חוק שיקים ללא כיסוי", והוא קובע (בס' 2א') כי חשבון בנק יהפוך לחשבון מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון;

במילים פשוטות: אם בעל עסק (במאמר זה נעסוק בעסק, אבל הדברים נכונים כמובן גם לאדם פרטי) שילם בהמחאה ולא היה בחשבון הבנק מספיק כסף כדי לפרוע את ההמחאה, אזי הבנק מחזיר את השיק למפקיד (מקבל התשלום), כשעל גב השיק חותמת "אכ"מ" – אין כיסוי מספיק, ושיק כזה נקרא "שיק מסורב";

כאשר עסק משלם באופן סדרתי בשיקים והם מסורבים, זהו סימן אזהרה לבנק, שהמדובר באדם המתנהג בחוסר אחריות, ומגלה יחס של חוסר אכפתיות לגבי האפשרות של קבלת מוצרים או שירותים מבלי לשלם עבורם. יחס כזה (שעלול להגיע לעיתים ממש עד כדי כוונת תרמית בזדון), מערער את היציבות הכלכלית בשוק, ולכן נתן המחוקק כוח לבנקים המסחריים (הפרטיים) לעצור את ההתנהגות הזו של הלקוח, ולהפסיק את הפצת השיקים ללא כיסוי.

המחוקק קבע שלקוח שהפיץ חמש המחאות ללא כיסוי יקבל אזהרה מהבנק על כך שחשבונו עלול להיות מוכרז כחשבון מוגבל, ואילו לקוח שהפיץ עשר המחאות ללא כיסוי יקבל הודעה מהבנק כי חשבונו הוגבל, והוא לא יוכל למשוך מחשבון זה שיקים נוספים, כלומר – לא יוכל להוסיף ולשלם כסף מחשבון זה באמצעות המחאות.

האם לקוח שבכל שנה במשך עשר שנים סורב לו שיק אחד, ובסך הכל במשך עשר שנים סורבו לו עשרה שיקים, יהפוך להיות לקוח מוגבל? ברור שלא! ומה לגבי לקוח שבשנת 2012 סורבו לו שש המחאות, ובשנת 2014 סורבו לו עוד ארבע המחאות –האם הוא יהפוך ללקוח מוגבל? גם לא;

המחוקק קובע פרק זמן מקסימלי ל"פיזור" השיקים ללא כיסוי – שנים עשר חודשים רצופים.

"רצופים" הכוונה - לא חודשים קלנדריים, אלא מה שקרוי באנגלית אמריקאית running 12 months – 12 חודשים "מתגלגלים", כלומר – מהיום של השיק האחרון, 12 חודשים אחורה: אם –לדוגמה- השיק הראשון סורב ביום 23.3.12, השיק העשירי צריך להיות מסורב עד ולא יאוחר מיום 22.3.13; אם השיק העשירי סורב ביום 23.3.13 או אחריו, החשבון לא יוגבל.

חשוב לשים לב שהבדיקה הזו היא רטרואקטיבית: בכל פעם שמסורב שיק, המחשב של הבנק בודק האם ב- 12 החודשים האחרונים סורבו ללקוח עשר המחאות, ואם כן, מגביל את החשבון.

מה ההיגיון בקריטריון הזה של 12 חודשים רצופים?

כפי שהסברנו לעיל, המחוקק מחפש אנשים שמגלים בהתנהגות שלהם יחס של חוסר אכפתיות, זלזול בחובתם לשלם, ואולי אפילו כוונה של ממש לרמות את מקבלי ההמחאות;

והמחוקק קבע שאם אדם מסר עשרה שיקים שסורבו במהלך שנים עשר חודשים רצופים, זה מעיד על פעילות אינטנסיבית, מודעת ומכוונת, שיש לעצור אותה;

ומכאן נובע שאם הוגבלו בחשבון עשרה שיקים אבל על פני תקופה ארוכה יותר משנים עשר חודשים רצופים, זה יחשב כמצב שנוצר שלא עקב כוונה מודעת, והחשבון לא יוגבל. בהמשך ניתן דוגמאות ליישום קריטריון זה.
מצד שני: אם בחשבון סורבו ביום אחד עשר המחאות, האם החשבון הופך למוגבל?

למרבית הפליאה, אם בחשבון סורבו ביום אחד (או בשבוע, או אפילו בשבועיים) עשר המחאות, החשבון לא יהפוך מוגבל: החוק קובע כי החשבון יוגבל אם סורבו עשרה שיקים, "ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון".

ההיגיון של הקריטריון הזה הוא בדיוק אותו היגיון של הקריטריון של 12 חודשים רצופים: החוק רוצה "לתפוס ברשתו" רק את האנשים שמגלים יחס מזלזל לחובה לשלם בשיקים רק אם יש להם כיסוי; את האנשים שמשתמשים לרעה בשיק, ובעובדה שמקבל השיק לא יכול להתקשר לבנק שלהם בזמן אמיתי ולשאול אם יש כיסוי לשיק (ועל כך ארחיב בהמשך);

אבל החוק לא רוצה לתפוס אדם שיש לו מצוקת אשראי נקודתית: היה צריך לקבל כסף מספק כלשהו, והספק איחר בתשלום.


לכן אדם שיש לו ב- 12 החודשים הרצופים האחרונים רקורד מושלם של פרעון שיקים, ואז הוא עובר מצוקת אשראי זמנית, ובתוך 15 ימים או פחות סורבו לו עשרה שיקים, ולאחר אותם חמישה עשר ימים הוא עולה שוב על דרך המלך, ולא מסורבים לו שיקים נוספים – אדם כזה הוא אדם ישר ונורמטיבי שנקלע לקשיים זמניים, והחוק אינו מעוניין להפוך את הקשיים הזמניים לקשיים קבועים על ידי הפיכת חשבונו למוגבל.