לנהל
עסק עצמאי (או חברה קטנה) פירושו לפעול בסביבה של חוסר ודאות, בתחושה המזכירה
לפעמים נסיעה ברכבת הרים: פעם העסק ממריא לגבהים, ופעם צולל לתהומות. הדבר נכון
תמיד, ועל אחת כמה וכמה בתקופות של מיתון ושפל, בין אם במשק כולו ובין אם בענף
הספציפי שבו פועל העסק.
אחת
התוצאות הלא נעימות של שפל בעסק עלולה להיות שחשבון הבנק של העסק הופך להיות מוגבל.
חשבון בנק מוגבל מהווה בעיה כפולה: מצד אחד - לעסק שחשבונו הוגבל, שאינו יכול כעת
לפעול באמצעות חשבון הבנק, ומצד שני – לעסקים טובים ובריאים, שבעל עסק לא הגון
מנסה לשלם להם בשיקים מחשבון שהוגבל.
במאמר
הזה נתרכז רק בהגבלת חשבון בנק מזוית הראייה של העסק שחשבונו הוגבל, ובמאמר נוסף
נדבר על הדרכים בהן יכול עסק בריא להתגונן מפני קבלת תשלום בשיקים מחשבון מוגבל.
נסביר מהו חשבון מוגבל, מהו חשבון מוגבל חמור, היכן רשומה ההגבלה, מדוע החשבון
מוגבל (והסיבה לכך היא מפתיעה ביותר), מה ניתן לעשות מראש כדי למנוע את הגבלת
החשבון, ומה ניתן לעשות לאחר שהחשבון הוגבל.
לא נעסוק כאן בלקוח מוגבל מיוחד, שהגבלתו היא על ידי ראש ההוצאה לפועל ולא
על ידי הבנק, וראויה למאמר נפרד.
אם
כן, מהו חשבון מוגבל?
החוק
המסדיר את ההליכים של הגבלת חשבון בנק נקרא "חוק שיקים ללא כיסוי", והוא
קובע (בס' 2א') כי חשבון בנק יהפוך לחשבון מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חדשים
עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין
הסירוב הראשון לסירוב האחרון;
במילים
פשוטות: אם בעל עסק (במאמר זה נעסוק בעסק, אבל הדברים נכונים כמובן גם לאדם פרטי)
שילם בהמחאה ולא היה בחשבון הבנק מספיק כסף כדי לפרוע את ההמחאה, אזי הבנק מחזיר
את השיק למפקיד (מקבל התשלום), כשעל גב השיק חותמת "אכ"מ" – אין
כיסוי מספיק, ושיק כזה נקרא "שיק מסורב";
כאשר
עסק משלם באופן סדרתי בשיקים והם מסורבים, זהו סימן אזהרה לבנק, שהמדובר באדם
המתנהג בחוסר אחריות, ומגלה יחס של חוסר אכפתיות לגבי האפשרות של קבלת מוצרים או
שירותים מבלי לשלם עבורם. יחס כזה (שעלול להגיע לעיתים ממש עד כדי כוונת תרמית
בזדון), מערער את היציבות הכלכלית בשוק, ולכן נתן המחוקק כוח לבנקים המסחריים
(הפרטיים) לעצור את ההתנהגות הזו של הלקוח, ולהפסיק את הפצת השיקים ללא כיסוי.
המחוקק
קבע שלקוח שהפיץ חמש המחאות ללא כיסוי יקבל אזהרה מהבנק על כך שחשבונו עלול להיות
מוכרז כחשבון מוגבל, ואילו לקוח שהפיץ עשר המחאות ללא כיסוי יקבל הודעה מהבנק כי
חשבונו הוגבל, והוא לא יוכל למשוך מחשבון זה שיקים נוספים, כלומר – לא יוכל להוסיף
ולשלם כסף מחשבון זה באמצעות המחאות.
האם
לקוח שבכל שנה במשך עשר שנים סורב לו שיק אחד, ובסך הכל במשך עשר שנים סורבו לו
עשרה שיקים, יהפוך להיות לקוח מוגבל? ברור שלא! ומה לגבי לקוח שבשנת 2012 סורבו לו
שש המחאות, ובשנת 2014 סורבו לו עוד ארבע המחאות –האם הוא יהפוך ללקוח מוגבל? גם
לא;
המחוקק
קובע פרק זמן מקסימלי ל"פיזור" השיקים ללא כיסוי – שנים עשר חודשים
רצופים.
"רצופים"
הכוונה - לא חודשים קלנדריים, אלא מה שקרוי באנגלית אמריקאית running
12 months – 12
חודשים "מתגלגלים", כלומר – מהיום של השיק האחרון, 12 חודשים אחורה: אם –לדוגמה-
השיק הראשון סורב ביום 23.3.12, השיק העשירי צריך להיות מסורב עד ולא יאוחר מיום
22.3.13; אם השיק העשירי סורב ביום 23.3.13 או אחריו, החשבון לא יוגבל.
חשוב
לשים לב שהבדיקה הזו היא רטרואקטיבית: בכל פעם שמסורב שיק, המחשב של הבנק בודק האם
ב- 12 החודשים האחרונים סורבו ללקוח עשר המחאות, ואם כן, מגביל את החשבון.
מה
ההיגיון בקריטריון הזה של 12 חודשים רצופים?
כפי
שהסברנו לעיל, המחוקק מחפש אנשים שמגלים בהתנהגות שלהם יחס של חוסר אכפתיות, זלזול
בחובתם לשלם, ואולי אפילו כוונה של ממש לרמות את מקבלי ההמחאות;
והמחוקק
קבע שאם אדם מסר עשרה שיקים שסורבו במהלך שנים עשר חודשים רצופים, זה מעיד על פעילות
אינטנסיבית, מודעת ומכוונת, שיש לעצור אותה;
ומכאן
נובע שאם הוגבלו בחשבון עשרה שיקים אבל על פני תקופה ארוכה יותר משנים עשר חודשים
רצופים, זה יחשב כמצב שנוצר שלא עקב כוונה מודעת, והחשבון לא יוגבל. בהמשך ניתן דוגמאות
ליישום קריטריון זה.
מצד
שני: אם בחשבון סורבו ביום אחד עשר המחאות, האם החשבון הופך למוגבל?
למרבית
הפליאה, אם בחשבון סורבו ביום אחד (או בשבוע, או אפילו בשבועיים) עשר המחאות,
החשבון לא יהפוך מוגבל: החוק קובע כי החשבון יוגבל אם סורבו עשרה שיקים, "ובלבד
שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון".
ההיגיון
של הקריטריון הזה הוא בדיוק אותו היגיון של הקריטריון של 12 חודשים רצופים: החוק רוצה
"לתפוס ברשתו" רק את האנשים שמגלים יחס מזלזל לחובה לשלם בשיקים רק אם
יש להם כיסוי; את האנשים שמשתמשים לרעה בשיק, ובעובדה שמקבל השיק לא יכול להתקשר
לבנק שלהם בזמן אמיתי ולשאול אם יש כיסוי לשיק (ועל כך ארחיב בהמשך);
אבל
החוק לא רוצה לתפוס אדם שיש לו מצוקת אשראי נקודתית: היה צריך לקבל כסף מספק
כלשהו, והספק איחר בתשלום.
לכן
אדם שיש לו ב- 12 החודשים הרצופים האחרונים רקורד מושלם של פרעון שיקים, ואז הוא
עובר מצוקת אשראי זמנית, ובתוך 15 ימים או פחות סורבו לו עשרה שיקים, ולאחר אותם
חמישה עשר ימים הוא עולה שוב על דרך המלך, ולא מסורבים לו שיקים נוספים – אדם כזה
הוא אדם ישר ונורמטיבי שנקלע לקשיים זמניים, והחוק אינו מעוניין להפוך את הקשיים
הזמניים לקשיים קבועים על ידי הפיכת חשבונו למוגבל.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה