זכינו בערעור!
חשבון הבנק של חברת בנייה המיוצגת על ידינו הוגבל. בעל החברה עבר את ספקי החברה אחד אחד, קבל מהם את ההמחאות שבידיהם ושילם את תמורתן במזומן.
רק ספק אחד אמר שההמחאות אינן בידיו כי כבר מסר אותן לגבייה בחברת גבייה. הוא לקח את הכסף המזומן, וחתם על הסכם בפני עורך דין, שאם ההמחאות יוצגו לפרעון, הוא מתחייב לשפות את חברת הבניה.
כמובן שההמחאות הוצגו לפרעון, והספק טען שמעולם לא חתם על ההסכם, וחתימתו מזויפת. הוא רק שכח לטעון שגם החותמת של החברה שלו, שליד חתימתו - גם היא מזויפת...
חברת הגבייה שהחזיקה בהמחאות פתחה בגינן תיק הוצאה לפועל, ורשם ההוצאה לפועל קבל את טענות חברת הבנייה וקבע כי חובה נפרע במלואו;
הספק לא ויתר וערער על קביעה זו. בשבוע שעבר קבלנו את פסק הדין, בו על פני 14 עמודים דוחה בית המשפט את גרסת הספק, וקובע שוב כי חברת הבנייה המיוצגת על ידינו פרעה את חובה במלואו.
למביני עניין ומיטיבי לכת (ובקיצור - עורכי דין שעוסקים בתחום) - פסק דין אנליטי ומעניין לקריאה!
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה